הצהרת אמן
כאמן קונספטואלי וצלם דתי, אני רואה את עבודתי כשליחות.
תפקידי הוא להביא לידי ביטוי דרך עדשת המצלמה דברים הטמונים
בטבע ובאנשים. כמו מלחין, שמשפיע על מאזין וחושף את רגשותיו העמוקים באמצעות מוזיקה, כך גם הצלם מביע את רגשותיו ומחשבותיו דרך אמנתו שמשפיעה על עינייו של המביט.
עבודותיי מכוונות בעיקר להצגת מצבים מהחיים האמיתיים, המתרחשים בעולם היהודי, על ההיבטים הפנימיים של נפש האדם ובהתבוננות בעתיד דרך העבר מיום הבריאה ועד היום. משם אני מחפש את נקודות האור,
חיבור ואחדות עם האדם המצולם.
כמי שנולד בברית המועצות, חוויתי את התרבות המערבית המרשימה ופיתחתי טעם ליופי אסתטי. חוויתי את נפילת הקומוניזם ברוסיה, וגם חייתי בקיבוץ ישראלי בנעוריי. אירועים דרמטיים אלו, יחד עם התבגרותי בישראל מצד אחד וחיפוש אחר משמעות לחיים מצד שני, חידדו את רגישותי לסביבה ואת תשומת הלב לפרטים, שהם חיוניים לצילום, שהחל כתחביב
והפך למקצוע.
בשמונה עשרה השנים שבהן עבדתי כצלם, עשיתי את דרכי אל היהדות. שיקול וחקירה של העולם שסביבי הביאו אותי לגילוי האמת ולהכרת הבורא. תהליך זה מצא ביטוי בעבודתי, המשקפת את געגועי הנפש להתמזג עם יוצרה. צילום סטילס הוא כלי חיוני. אני משתמש בעיבוד גרפי כשצריך. פוטומונטאז' המשתמש באותיות עוזר ללטש את המסר, שנלמד מלימודי תורה. וידאו ארט, אמנות ביצועית וטקסט קונספטואלי הם כלי ביטוי נוספים, הכרחיים להעברת המסר לצופה ולשומע.
כותרות התמונות הן פרי עבודה מחשבתית רבה. הן מיועדות לחבר בין הצילום לבין המשמעויות הרוחניות והמוסריות של זמן, מקום ודמות האלמנטים המבוטאים בתמונה. במקרים מסוימים הן מקשרות בין נושאים מודרניים לדברי התורה והתלמוד.
שפת הצילום התיעודי היא הייצוג המדויק ביותר של המציאות.
אני משתמש בה כדי לחבר בין המונוטוניות של חיי היום יום למטרתם האמיתית, ולהשיג את השלמתם המקיפה. בבחירתי של נושא, מקום,
שמותיו הממשיים והמרומזים, הכותרת, אני הולך בדרך עם המצלמה המהווה את כליו של האלכימאי המודרני.
המצלמה עוזרת לי להבין דברים ולחדש.
זהו כלי מיסטי שעוזר לפענח את החידה המרתקת והמעניינת ביותר
- החיים עצמם. המצלמה שלי היא העט שלי, חיישניה הם הקלף,
האור הוא הקדושה והדיו, הצלם הוא המספר של הסיפור.
הוא מצלם תמונות כדי לעשות טוב, להשפיע ולקרב.